לחיי הניצחונות הקטנים

היום הראשון לחופש האמיתי של הילדים. נגמרה הקיטנה, ומשעות הבוקר המוקדמות אנו עסוקים בפעילות פנאי ובידור. רק שאחד הבנים החליט שהמוטו של יום ראשון הוא: "מה שיוצא אני לא מרוצה". בכי, יללות וקיטורים על כל פעילות ועל כל המשחקים. ברגע נוסף של כעס עזב הוא הכל ונכנס מתחת לשולחן. בקשה אחת ודרישה נוספת ליציאתו "מהמחבוא" לא הועילו, ולכן החלטתי לממש פתגם סיני עתיק (חחח): "אם אינך יכול להילחם בהם, הצטרף אליהם". תוך שנייה הצטרפתי לזאטוט מתחת לשולחן. חיוך מופתע קיבל את פניי, הן לתגובה כזו הוא לא התכונן. "אז מה יהיה?" שאלתי. "אתה מתכוון להעביר את כל החופשה מתחת לשולחן?". כנראה שהרעיון להישאר מתחת לשולחן כל כך הרבה זמן הבהיל אותו, ותוך רגע הוא יצא, והצטרף לפעילות הביתית. לחיי הנצחונות הקטנים, הרעיונות הגדולים והנשימות העמוקות שנצטרך להשתמש בהם בחופש הזה.