אודות

בכל התמודדות עם משבר בחיים אנו יכולים לשקוע ליאוש ולאבד תקווה, או להתגייס לקראת מאמץ נוסף ולפקוח את העיניים מחדש. אנו יכולים לבחור מחדש לשים לב ולהביט שוב בכל מה שקורה. להתמקד בטוב, ברסיסי היופי הקטנטנים שמציצים בין חריציו של המשבר ולהזמין אותם להיכנס. להבחין בנקודות האור שמבצבצות מהאחרים שסביבנו, ולחפש בתוכנו את הכוחות והיכולות להתמודד עם הקושי או המשבר, יהא הוא קטן ויום יומי או גדול וחריג. במבט נוסף, בקריאה חדשה של המציאות, ניתן לזהות שבכל צעד ושעל מתרחש לו נס קטן או גדול, שביכולתו להקפיץ לנו את הדרך ולקרב אותנו לסיום טוב יותר של המשבר או לחיים טובים יותר לצידו.

אני דורית שמיאן, והיום, אני כבר לא חולת סרטן.

כשגיליתי שאני חולה בסרטן בלוטות הלימפה לא רציתי לקום.
אבל ניסיתי, ניסיתי לקום. בתחילה בעיקר פחדתי ליפול. הניסיון לקום לא היה פשוט, הוא דרש לא מעט אחריות, כוח, מודעות ומאמץ. אבל הצלחתי וקמתי. או אז הבנתי שאני רוצה לקום. וקיבלתי החלטה לבחור לָקוּם.

לָקוּם ולבצע פעולות משמחות שישפרו את רוחי.
לָקוּם ולבצע פעולות רפואיות שישפרו את מצבי הגופני.
לָקוּם ולבצע פעולות שישפיעו לטובה על סביבתי הקרובה.
לָקוּם ולהבחין בפעולות האחרים הבאים לעזרתי ולפתוח דלתי בפניהם בעבורי.
לָקוּם ולראות אחרת, לשמוע אחרת, ולהבין אחרת, כדי להרגיש אחרת ולחיות בדרך טובה יותר.
לָקוּם ולראות את האחר הניצב מולי, ואת מידת תפקידי כאן בעולם בעבורו, ולמען חיים טובים יותר לכולם.

למן אותם רגעים ועד היום, בכל פעם שנתקלתי בסיטואציה מאתגרת, כואבת, קשה או מאיימת עם כל הפחד והחשש העמדתי למול עיניי את זכות הבחירה - לשקוע מטה מטה אל תהומות חשוכים או לקום מתוך הקושי והכאב אל גבהים בהירים יותר.

"לעלות על נס" הוא סיפור אמוני אישי המתאר את דרך ההתמודדות שלי עם מחלת הסרטן מהמבט האישי, הזוגי, המשפחתי והחברתי. סיפור אשר מסייע במציאת כלים להתחזקות ואמונה ביכולתו של הפרט לרפא את עצמו בכל תחומי החיים. הוא נותן זווית חדשה על יכולותיה של רוח האדם, על כוחה של האמונה וראיית הניסים, אותם ניסים המתרחשים סביבנו יום יום.

ליצירת קשר:

במייל
doritnes@gmail.com











בפייסבוק
facebook.com/doritshamian












בבלוג
doritshamian.blogspot.co.il