קבוצת תמיכה לנשים המתמודדות עם הסרטן.

כשחליתי בסרטן מיהרתי להצטרף לקבוצת תמיכה של עמותת ח.ס.ן.
עמותה נפלאה, עשיה ברוכה ואנשים קסומים, שעזרו לי להתמודד.

היום, שתים עשרה שנים אחרי, וברגע קסום של תחילת שנה אני מתרגשת להוביל פתיחה של קבוצת תמיכה
לנשים בלבד: נשים חולות סרטן, בנות זוג של גברים חולים ואמהות לילדים חולי סרטן.

ולמה אני פונה אליכם?
לצערנו, היום כל אחד מאיתנו מכיר, שמע או יודע על אדם המתמודד עם המחלה הזו.
אודה לכם מאוד שתעבירו את המידע לאותם נשים שקבוצה זו תתרום להם ולכל המשפחה.
קבוצה שתסייע לכל המשפחה להתמודד עם האתגר הגדול,
ולעבור את ההתמודדות עם איכות חיים גבוהה יותר.

בהמשך יופיע מידע לגבי הקבוצה ופרטי התקשרות .
יש חובת רישום מראש, וכמובן מספר המקומות מוגבל.

תודה לכם אנשים יקרים על כל העזרה.
שנה טובה.
שלכם,
דורית.

פרויקט של שנתיים הגיע לסיומו, ואני תורמת שיער.

שנתיים ימים התעקשתי להאריך שיער ארוך. 
גם בימים החמים והקרים, 
גם בימים שהתרבו הקשרים, 
וגם בימים שהנשירה הטבעית כמעט ושברה את ההחלטה. 

ברוך השם עמדתי במשימה, 
והיום שנתיים אחרי גזרתי את הצמה הארוכה, 
שתשלח לארגון "זכרון מנחם", 
ומשם תעבור לשמש כשיער באחת הפאות שתימסר לחולת סרטן שתרצה בה. 

בברכת רפואה שלמה לכולנו. 
המשך יום נפלא 
שלכם - דורית.

שמחה וסליחה מתוך אהבה

ראש חודש אלול היום.

החודש האחרון לפי לוח השנה העברי.

חודש שבו אנו ממקדים את עיקר מאמצינו בתשובה וסליחה.

חשיבות גדולה היא לתשובה משמחה,

כי בכוחה של שמחה לשבר חומות.

כך גם הסליחה.

בכוחה לנקות את כל המכאובים והנושאים הלא פתורים בין בני אדם ובין האדם לבוראו.




במיוחד אנשים הסובלים ממחלות שונות, כגון מחלת הסרטן -

צריכים הם לאזור כוחות רבים בשביל לחייך כל בוקר, לשמוח על כל נקודת אור קטנה בחייהם.

לפעמים צריכים הם גם לסלוח. לסלוח לעצמם וגם לסובבים אותם.

השמחה והסליחה מתוך אהבה משמעותיים הם וקריטיים ביותר בתהליך הריפוי.




שנזכה כולנו לחודש טוב, בשורות טובות, ישועות ונחמות.

באהבה רבה

דורית .

לחיי הניצחונות הקטנים

היום הראשון לחופש האמיתי של הילדים. נגמרה הקיטנה, ומשעות הבוקר המוקדמות אנו עסוקים בפעילות פנאי ובידור. רק שאחד הבנים החליט שהמוטו של יום ראשון הוא: "מה שיוצא אני לא מרוצה". בכי, יללות וקיטורים על כל פעילות ועל כל המשחקים. ברגע נוסף של כעס עזב הוא הכל ונכנס מתחת לשולחן. בקשה אחת ודרישה נוספת ליציאתו "מהמחבוא" לא הועילו, ולכן החלטתי לממש פתגם סיני עתיק (חחח): "אם אינך יכול להילחם בהם, הצטרף אליהם". תוך שנייה הצטרפתי לזאטוט מתחת לשולחן. חיוך מופתע קיבל את פניי, הן לתגובה כזו הוא לא התכונן. "אז מה יהיה?" שאלתי. "אתה מתכוון להעביר את כל החופשה מתחת לשולחן?". כנראה שהרעיון להישאר מתחת לשולחן כל כך הרבה זמן הבהיל אותו, ותוך רגע הוא יצא, והצטרף לפעילות הביתית. לחיי הנצחונות הקטנים, הרעיונות הגדולים והנשימות העמוקות שנצטרך להשתמש בהם בחופש הזה.

כל שעה נשיקה כל שעתיים חיבוק...

הוא נולד בשבוע 35 של ההריון. תינוק במשקל תקין למזלו, אך רגיש לסביבה ולמגע. בוכה בכל תנוחה ובכל מצב. צרחות הנשמעות ברחבי בניין המגורים והשכונה. מעט רוגע התקבל ברגע שהוחלף התמ"ל החלבי בצמחי, אך חוסר השקט והרגישות למגע המשיכו. כל פתק מהחולצה ומהמכנסיים הוסר באדיקות. תמיד מבקש הוא נעל סגורה עם גרביים, בכדי למנוע מכל משב רוח שהוא ללטף רגליו העדינות. אנו לא וויתרנו. גם כשביקש להתרחק ולמנוע חיבוק ונשיקה אנו התעקשנו: "אנחנו עוטפים אותך באהבה, עטוף גם אותנו". חיבוק קצר, נשיקה קטנטנה. כך יום ועוד יום. עוד רגע חולפים להם 6 שנים, זה הקיץ הראשון שהוא מקפץ לו לעבר הקיטנה נעול בסנדלים, ובפתח הדלת הוא מבקש: "אמא חיבוק"... שיהיה לך יום נפלא ילד שלי. ואתם מוזמנים ללמוד מכך על עצמכם - ברוב המקרים כדאי שלא לוותר... דורית.

הכנס מתקיים היום, ואני אשתתף בו...

היום בערב יתקיים כנס של עמותת ברכה, ואני אהיה באחד השולחנות בכדי לסייע לנשים היקרות שיגיעו. מוזמנים לפרסם לנשים שהנושא קשור אליהן. יום נפלא

קמתי הפוכה הבוקר, כאילו לא ישנתי כל הלילה. כנראה איזה וירוס קפץ עלי. לא נורא, השיר של עמיר בניון עשה את שלו. מאחלת לכם למצוא את הדברים שעושים לכם טוב. שיהיה יום נפלא.

איך אתם מתמודדים עם הצורך להחליט החלטות?

יש תקופות בחיים שהתחושה היא שהכל זורם על מי מנוחות.
ברוך ה' הפרנסה טובה, הילדים בריאים ומאושרים ואנחנו רגועים במקום שבו אנו נמצאים. מעין שיט נעים ורגוע בזרם החיים.
אך לעתים יש תקופות שהסערה גדולה כל כך ועלינו להיות מספיק אמיצים ונטועים במקומנו בכדי לעבור אותה בשלום.
אחד הנושאים שאתם מתמודדים הוא הנושא של קבלת החלטות.
בתקופות סוערות יש צורך לקבל שתיים עד שלוש החלטות ביום, כאשר אנחנו אלה שצריכים לשמש בתפקיד היועצים, מקבלי ההחלטה והמוציאים לפועל.
כאן נכנס הצורך להתמודד עם תכונת הדחיינות.
כל האמירות בנושא הדחיינות כבר מוכרות.
לדעתי, האחת המוכרת ביותר היא: "למה לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים."
כאן עולה הצורך להיות אמיץ ונטוע במקום. כעץ בעל שורשים חזקים, הנטועים עמוק בלב האדמה.
תקופה סוערת היא תקופה שלא ניתן "לשחק בה משחקים".
יש לקבל את ההחלטה ולעמוד איתנים ולבצע אותה, גם אם אנחנו לא רגילים לך.
הישארו ממוקדים במטרה, וחיתרו תמיד לקבלת החלטות טובות שיסיעו לכם בתהליך עצמו.
אז מה החלטה שלכם להיום?
מוזמנים לשתף.
שלכם -
דורית.

למה חשוב לקרוא הודעה זו? לכל הנשים שבינינו - חובה.

מצרפת הודעה ששלחה אלי לאורה פרידלר מתנדבת בעמותת "ברכה": בעקבות חשיפתה המרגשת של אנג'לינה ג'ולי, אשר כרתה את שני שדיה לאחר שגילתה כי היא נשאית הגן BRCA1, עמותת ברכה בה אני מתנדבת ומשמשת כדוברת שלה עלתה לכותרות. 3 מחברות העמותה (ואני ביניהן... :-) הכוונה ללאורה) יופיעו ב-3 כתבות שונות בטלוויזיה, ידברו על הנושא, ישתפו בחוויותיהן ויעזרו להרחיב את מעגל המודעות. מועדי השידור הצפויים הם: • יום חמישי, 23.5 במהדורה המרכזית של ערוץ 2, בשעות 20:00-21:00. • יום שישי, 24.5 בתכנית יומן בערוץ 1, בכתבה של אילה חסון, 20:00-21:00 עם דר ברנע ומתנדבות של עמותת ברכה. • יום שישי, 24.5 במהדורת שישי בערוץ 10, בשעות 20:00-21:00. אז פיתחו יומנים, רשמו את מועדי השידור ואל תשכחו לצפות! כך נתמוך בחברותינו ונקדם את מטרות העמותה. נשמח לשיתופים.

"לעלות על נס" התארח אתמול בסטודיו "מיליס" באלוני אבא.

עוד מפגש מרתק של ההרצאה "לעלות על נס" בסטודיו "מיליס" של מירי ליסק המקסימה והמוכשרת באלוני אבא - התובנות שהנשים קיבלו במהלך המפגש היו מרגשות. הנה חוות דעת שכתבה אחת המשתתפות: "דורית, ההרצאה שלך היתה מעבר לכל מה שרק אפשר לדמיין. הצלחת להעצים, לחזק ולתת דוגמה מהחיים שלך. ולהשליך את זה לחיים של כל מי שנכח במפגש ושמע אותך. ההרצאה מרתקת ברוח של היום ועם המון דברים שכבר מזמן שכחנו אותם :)" ויקי קבקוב אתרים טיפשים ללקוחות חכמים. הנה תמונה...

ערב "נשים וניסים" ראשון יצא לדרך...

ביום חמישי האחרון התקיים ערב "נשים וניסים" הראשון בכרמיאל. סדנה מיוחדת במינה של טל לביא מ"חוויית הריקוד" וההרצאה שלי "לעלות על נס". ערב מרגש - עוצמה נשית אמיתית. התמונה מדברת בעד עצמה...

עלילות דורית בעיר הגדולה – איך למדתי ליזום ולהתקדם?

ירדתי מהרכבת והלכתי אחר גל האנשים.

לא היה ברור לי מאיזו יציאה אני אמורה לצאת לקראת מקום המפגש.

חשתי מבולבלת, אך עם זאת מלאת התרגשות לקראת הבאות.

היום הוא היום בו נפגשתי עם דקלה מור לצילום סרטון שיווק בוידאו וראיון עסקי לפרסום העסק שלי. זהו סרטון שזכיתי בו בתחרות "הסיפור האישי שמאחורי העסק שלך" שדקלה ערכה בפייסבוק.

בתור תושבת פריפריה נאמנה, ההגעה לתל אביב הרגישה כנפילה ממסע רגוע על גבי ענן רך לעבר קלחת רוחשת וגועשת של פעילות ותנועה. כל כך הרבה אנשים, כבישים רחבים מלאי צמתים ומכוניות. רעש חזק המושך את תשומת ליבו של כל עצב ועצב בגוף.

לשמחתי פגשתי בדרך אדם מיוחד, הרצל שמו, שהסביר לי איך להגיע לכתובת המדויקת, מתוך אהבת הזולת ואכפתיות כלפי האחר.

אישית, אני אוהבת מאוד את השקט של הרחוב הרוגע לאחר צלצול פעמון בית הספר בשעה 8:00. עת הרחוב אוסף כוחות לשעות הצהריים, ולמשחק הילדים בגני השעשועים ברחבי העיר. בתל אביב התחושה היא שהזמן עף. עף על כנפי המהירות והזריזות שבהם פועלים האנשים. מעין תחושת דחיפות, שאם לא נספיק עכשיו לא נספיק לעולם.

יש משהו מעודד בתחושה זו. לא לקפוא על השמרים, להמשיך לפעול, ליזום ולהתקדם לשם השגת יעדים בחיים. אך אני אומרת ומייחלת לכולנו שנלמד לפעול להשגת מטרותינו מתוך שקט פנימי כמו השקט שיורד על רחובות עירי.

מעניין מה אתם מעדיפים? את העיר הגדולה או הקטנה והאינטימית?

יום נפלא

שלכם-

דורית. 

הרצאה וסדנת ריקוד מזרחי - הדרך שלך לפנק את עצמך.

רוצה כלים להתחזק ? רוצה לחזור להאמין בעצמך ? רוצה לחזור ולהתבונן על יכולתו של הפרט לרפא את עצמו בכל תחומי החיים? רוצה לגלות זווית חדשה על יכולותיו הבלתי נלאות של האדם? אם ענית לפחות על אחת השאלות בחיוב, אנו מזמינות אותך לערב של תוכנית משולבת : ההרצאה "לעלות על נס" - מסע תובנות וכלים להתמודדות עם החיים. ההרצאה מבוססת על סיפורי האישי תוך התמקדות במתן כלים ותובנות שניתן להשתמש בהן הן בחיי היום יום והן בתקופת משבר. ובנוסף סדנת ריקוד מזרחי חוויתי של טל לביא. הריקוד הוא דרך נפלאה לגלות ולאהוב את עצמך מחדש טל תעביר לנו ריקוד מזרחי חוויתי נשי,עם הרבה הומור ושחרור. הערב יתקיים ביום חמישי כב' באייר 2.5.2013 במרכז קהילתי "ניצוץ מחניים" בקניון כיכר העיר בכרמיאל. בשעה 20:00 עלות כרטיס: 60 ₪. רישום מראש: טל לביא- 054-7792184 דורית שמיאן- 052-8205908 מספר המקומות מוגבל בואי בשמחה

אז מה הסיפור שלי?

לפני 11 שנים חליתי בסרטן בלוטות הלימפה.

אישה נשואה, דתייה, אם צעירה לשתי בנות קטנות בתחילת דרכה כמורה במערכת החינוך שבחרה במקצוע כי "כך כדאי". לאחר שהבראתי המשכתי במקצוע חשוב זה עם שליחותו ותמיד היו התלמידים מבקשים ממני לספר את הסיפור האישי שלי, מקשיבים היו הם אליי מרותקים וגומעים בשקיקה מילותיי, מילה אחר מילה, כך הייתי מעצימה אותם במהלך השיעורים לאורך השנים, תוך הסתכלות והתבוננות בהתמודדות שלי ושלהם גם יחד.

לפני כשנתיים החלטתי שדי לי. אני רוצה לעשות שינוי ולעזוב את מערכת החינוך.
השארתי את בני הצעיר בבית. גידלתי אותו בכיף ובהנאה ובמקביל התפתחתי עם הריון נוסף. היה זה כיף גדול וחלום שהתגשם. להביא ילדים לעולם בלי לחץ של מנהל או מערכת.

באחד מערבי הנשים שאנו מקיימים בכרמיאל התבקשתי לספר את הסיפור האישי שלי. פעמים רבות עשיתי זאת, אך הפעם  היתה הסיטואציה שונה. באותה העת הייתי בתקופה שחיפשתי לבנות קריירה שנייה ומשמעותית וחיפשתי את הדרך. התגובות של הנשים לאחר אותו הערב היו מדהימות. נשים יצרו איתי קשר וסיפרו עד כמה חיזקתי אותן ועזרתי להן בצמתים שונים בחיים.

הבנתי שזו התשובה. פיתוח עסק שיעסוק בפיתוח והעצמה של האנשים מתוך הניסיון וסיפור החיים שלי. העסק החל בהעברת הרצאות בבתי ספר שונים, ועד מהרה התפתח לאפיקים נוספים כך שהיום הוא כולל גם סדנאות לקהל הרחב וליווי אישי של מחלימות מסרטן.

מאחלת לכל אחד ואחת למצוא את הדרך שלו ואת התשובות לשאלות שלו.

יום נפלא

דורית

מסע אל החופש

שקעה השמש, ויום העצמאות הסתיים לו.             ממשיכים אנו לחוש את תחושת השחרור והרצון להתקדמות בחיים.  הצטרפו אליי למסע ולמציאת הדרך. מוזמנים לקחת חלק מאחת ההרצאות או הסדנאות שאני מקיימת בחודשים הקרובים.  לחצו על הקישור והכירו את האירועים : דורית שמיאן / האירועים הקרובים  ועכשיו אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ולהירשם: 052-8205908  המשך תחושת עצמאות אדירה. שלכם דורית שמיאן, "לקום" - הרצאות, סדנאות וליווי אישי.

כולנו משפחת השכול

ביום מאחד כמו היום אין אנו מבדילים בין מוצא, דת ולאום. כולנו אחים לאותו כאב. אתמול בערב נשארתי עד השעות המאוחרות של הלילה לצפות באירועי ערב יום הזיכרון. כל כך הרבה צער וגעגועים. יום אחד בשנה המאגד בתוכו כאב כה רב, ולעתים בלתי נתפס. ואותן המשפחות, משפחות גיבורות המתמודדות יום יום, שעה שעה עם הכאב, עם העצב ועם החוסר. איך אפשר לנחם אם בוכיה בגעגועיה לבנה או בתה שלא ישובו? איך ניתן לעודד אב שכול, שכלפי חוץ נראה כי עולם כמנהגו נוהג אך בפנים החלל עצום? דבר אחד מבקשת אני, שיהיה בכם את הכוח להתעטף באהבתנו ובהוקירותינו את תרומתכם. לא לשווא נפלו בנינו. יהי זכרם ברוך.

אני אוהבת צבע...

הבוקר החל בצבע אפור עכבר. הילדים שמחו לחזור לקפץ בין טיפטופי הגשם עם מעיל ומטריה. עליי הצבע השפיע אחרת. כל הודעת טקסט ששלחתי הסתיימה במילים 'יום טוב'. לפתע, שמתי לב שאת ההודעה האחרונה חתמתי במילים 'יום נפלא'. הרמתי את מבטי ממסך המחשב לעבר החלון, וגיליתי את השמש מציצה. איך מעט קרני שמש ואור משפיעים עלינו... גם לכם זה קרה? מאחלת לכם שתהנו ממזג האוויר, לא משנה מה הצבע שלו, ושתזכו לראות רק טוב. המשך יום נפלא (השמש נעלמה, אך אני נשארתי מודעת). דורית.

חוזרים ובגדול - הרצאות וסדנאות בחודש הקרוב.

כלי פסח חזרו לארון.

הבית מאורגן ומסודר, ומכונת הכביסה החלה את פעולתה הבלתי נגמרת אחרי שבוע חופש.

כך גם אנחנו.

חוזרים לפעילות ענפה:

ההרצאה "לעלות על נס" בישוב אלוני אבא.

ערב נשים הכולל את ההרצאה "לעלות על נס" וסדנת ריקודי בטן.

ולסיום סדרת סדנאות להעצמה אישית בכרמיאל בהנחייה שלי בשיתוף הפסיכותרפיסט מוריס עוז.

לברור פרטים, עלויות ורישום מוזמנים להתקשר:

דורית - 052-8205908

או במייל:

doritnes@gmail.com

איך לשלב בין ניקיונות פסח וסדרי עדיפויות?

עוד שבוע בדיוק ערב חג הפסח.

ההכנות וההתכוננויות נכנסות להילוך גבוה.

בכל בית משתררת כעת מתכונת שונה של "שיגעון" בנושא ניקיון החמץ.

אף האמירות "ההלכתיות" של בן הזוג: "אבק הוא לא חמץ, והבעל הוא לא קורבן פסח" נשמעות מן הסתם בבתים שונים.

אך אני אומרת אימרה אחרת: "כל אחד ואחת לפי הכוחות, היכולות והרצונות שלו/ה".

אין צורך לשפשף את הפנאלים, אין צורך לגרד את הנברשות ואין צורך לנקות כל מגירה שלוש פעמים. יש צורך להוציא את החמץ מהמקומות שאליהם אנו מגיעים.

כשאני שומעת את המילה 'פסח' יש תחושה שאם לא אעבור על כל פינה בבית, לא אקיים את מצוות החג, אולם אם אגיע רצוצה ושבורה לשולחן הסדר הערוך והמקושט בוודאי ובוודאי שאתקשה לקיים את מצוות החג.

ניחוח האביב המתחדש מתעתע בי לפעמים וגורם לי לחשוב שהרגע הוא הזמן לכל השינויים והחידושים שיש לבצע בבית. לעבור על כל שקיות הבגדים הנחות בשקט בארון, להזיז ארונות דוממים מצד לצד, שאם לא כן יזעקו הם על אפליה ולבסוף לצבוע כל קיר שדהה במעט צבעו.

אנו החלטנו השנה לבצע את המטלות בנחת וברוגע. שינוי מהותי בסלון יתבצע רק לאחר החג. ארונות בגדים שסודרו ואורגנו אך לפני חודש וחצי ישארו על מקומם ולא יצטרפו שוב למצעד הפינוי, ניקוי והחזרה כי כרגע ישנם מקומות דחופים יותר שעלינו להשקיע בהם את מרצינו.

בכדי להצליח להוריד את הלחץ לקראת החג עליך להחליט מהו סדר העדיפויות שלך. ערכי רשימה של הדברים החשובים לך יותר והחשובים לך פחות לקראת ההתארגנות לחג. נסי לחלק את הזמן הנותר לפני החג לביצוע המטלות השונות, והקפידי על השקעת זמן סביר לביצוע כל משימה ומשימה. לדוגמה: אם ניקית את המקרר במשך שמונה שעות רצופות אז את מגזימה בניקיון או שעדיף שתעזרי באדם נוסף שיעזור לך לקצר תהליכים.

כפי שאמרתי – כל אחד ואחת לפי היכולות והרצונות שלו/ה. אם משימה מסוימת פשוטה עבורך ואת נהנית לבצע אותה, לכי על זה. אולם אם משימה אחרת מורכבת, מאתגרת מידי וברור לך "ששום דבר טוב לא יצא מזה" בדקי עד כמה משימה זו חשובה לקראת החג וותרי עליה או שתבקשי עזרה מאדם אחר כבן הזוג, בן משפחה או עזרה חיצונית שלעיתים משלמים עליה כסף לשם ביצוע המשימה.

העיקר לא לשכוח, להעביר את הימים הקרובים בבית ועם בני המשפחה מתוך עשייה נכונה עם שמחה רבה, הרי אביב הגיע פסח בא.

לפרטים לגבי הרצאות וסדנאות לאחר הפסח מוזמנים להתעדכן בבלוג.

שלכם – דורית שמיאן

052-8205908

הקטע כתוב בלשון נקבה מפאת הנוחות, אך גברים חרוצים, הוא מכוון גם אליכם.

מה זה בעצם "לקום"?

חברה קרובה שאלה אותי:  מה זה בעצם "לקום"?  "לקום" הוא העסק שלי, החלום שלי והמשימה שלי.  הוא נותן מענה לכמה צרכים:  1. הרצאות- מסע תובנות להתמודדות עם החיים.  אני מעבירה הרצאות במסגרות שונות שבהן אני מספרת את הסיפור האישי שלי תוך התמקדות במתן כלים ותובנות שניתן להשתמש בהן הן בחיי היום יום והן בתקופת משבר.  2. סדנאות- סדנאות חווייתיות, שדרכן המשתתף מגלה בתוכו את הכוחות לצמיחה אישית, לאמונה ביכולותיו וביכולתו להשתמש בכלים הטבועים באישיותו בכדי להתמודד עם דילמות ואירועים בחייו האישיים והכלליים. הסדנה בנויה מהרצאת פתיחה, חלוקת המשתתפים לקבוצות דיון, לימוד ופיתוח תובנות תוך שימוש במשחקים ומעגלי שיח, והרצאת סיכום.  3. ליווי אישי- ליווי של מחלימות מסרטן שסיימו עם הטיפולים הקונבנציונאליים. במטרה להקל עליהן את החזרה למעגל "הבריאים".  מוזמנים להתקשר ולהזמין הרצאה או סדנה, וכמובן לשתף חברים.  מוזמנים להיכנס גם דרך דף הפייסבוק.  יום נפלא  דורית שמיאן

ערוץ "החיים הטובים" ואני – משימה אפשרית...

יום חמישי בערב ה-7.2.2013.

תחושת התרגשות אוחזת בי. מגיעה אני למקום חדש ולא ידוע. מעט מבלבל ומעט רחוק מעולמי.

פנו אליי בבקשה להשתתף בתוכנית ראיונות בערוץ "החיים הטובים". אני לא מכירה את הערוץ, וגם לא שמעתי עליו. פגישה "מקרית" עם חברה טובה מעלה את הביטחון לביצוע המשימה – "אני אוהבת מאוד את הערוץ הזה" היא אומרת. "אני צופה בו לעיתים קרובות. הם מביאים דברים טובים" היא מוסיפה.

עם תחושת ידע מזערית אני נענית לאתגר, ומוכנה להשתתף בהרפתקה.

הודעות לקרובים ולרחוקים על האירוע מופצות. הודעות ושאלות נשאלות. ואני, עם מעט הידע באמתחתי לא יודעת את המענה – "אצל הזכיין הזה או השני?". "לא יודעת, אני חושבת שהם באינטרנט".

כל המשפחה מתגייסת למשימה. אבנר, בעלי, מגיע בשעה מוקדמת להחליף אותי בניהול הבית. מקלחות, ארוחת ערב וארגון הבית לכבוד שבת. המטלות רבות, אך האדרנלין  לקראת הראיון בשיאו. בני בן החמש מתרגש מכך שאני "נוסעת לחוץ לארץ". תל אביב בשבילו היא הרחק מעבר לים.

מגיעה אני לאולפן. מחכה בציפייה לתורי. שמחה, חשש, אופטימיות, תחושת שליחות, מעט אי נעימות ולעומתה דבקות במטרה מתערסלים אלה באלה במורד הבטן. יודעת אני שהמטרה שלשמה אני כאן חשובה היא. לתת מענה לאותם אלה שקשה להם. שנמצאים במקומות לא נעימים, וכולי תקווה שאוכל להקל עליהם ולו במעט, לקום ולצאת לדרך חדשה.

מצורף הקישור לראיון. אשמח שתיכנסו, תאזינו ותשתפו חברים:

http://www.youtube.com/watch?v=RY8OfAA3gZA

לאחר הראיון עלו במחשבתי שוב השאלות:

מחפשת כלים להתחזק ?

רוצה לחזור להאמין בעצמך ?

להאמין בכלל ?

לחזור ולהתבונן על יכולתו של הפרט לרפא את עצמו בכל תחומי החיים?

רוצות לגלות זווית חדשה על יכולותיה של רוח האדם,

על כוחה של האמונה וראיית הניסים- אלו המתרחשים סביבנו יום יום אותם אנו רק צריכים למצוא, ולקבל מהם כוחות?

מוזמנת להרצאה שלי "לעלות על נס" – סיפורי האישי השם דגש על התובנות והכלים שבהם השתמשתי בזמן התמודדותי עם מחלת הסרטן בה חליתי, וממנה הבראתי.

יום שלישי, 12.2.13, בשעה 19:30.

במרכז קהילתי "ניצוץ מחניים" בקניון כיכר העיר בכרמיאל.

עלות כרטיס: 30 ₪.

בואו בשמחה.

לפרטים והרשמה:

דורית – 

052-8205908

ערב נשים בכרמיאל.

מחפשת כלים להתחזק  רוצה לחזור להאמין בעצמך ? להאמין בכלל ? לחזור ולהתבונן על יכולתו של הפרט לרפא את עצמו בכל תחומי החיים? רוצות לגלות זווית חדשה על יכולותיה של רוח האדם, על כוחה של האמונה וראיית הניסים- אלו המתרחשים סביבנו יום יום אותם אנו רק צריכים למצוא, ולקבל מהם כוחות? מוזמנות להרצאה שלי "לעלות על נס" – סיפורי האישי השם דגש על התובנות והכלים שבהם השתמשתי בזמן התמודדותי עם מחלת הסרטן בה חליתי, וממנה הבראתי.  יום שלישי, 12.2.13, בשעה 19:30. במרכז קהילתי "ניצוץ מחניים" בקניון כיכר העיר בכרמיאל. עלות כרטיס: 30 ₪ בואו בשמחה. לפרטים והרשמה: דורית –  052-8205908

"איך נחוג יום חג בתפאורה כל כך פשוטה?"

השמש מאירה פניה היום, ומנגד הרוח מתחרה עימה מי היא השלטת בשמיים. עצי הגן נהנים מקרני השמש המלטפות, ומצד שני משתלבים עם משבי הרוח ואינם מתנגדים לתנועתם.

עצים שונים יש בעולם.

חלקם גבוהים אך צרים. חלקם נמוכים אך רחבים.

 חלקים מנסים להתפרס על פני מרחב גדול, ולעומתם אלה המצטמצמים ברוחם, אך שואפים להגיע מעלה מעלה ככל האפשר.

חלקם עליהם משוננים. חלקם עליהם פרוסים. חלקם עליהם חלקים, ומנגד לחלקם עלים מחוספסים.

אך דבר אחד משותף לכולם. לכולם יש שורשים. כל עץ ועץ חייב את אותה תמיכה פנימית, עמוקה, עמוק בלב האדמה בכדי להגיע ולמלא את מלוא יכולותיו.

חודש שבט צועד ומתקדם לקראת יום חגו – טו' בשבט – יום חגם של העצים. מראה העצים העומדים בשלכת ולצידם מראה העצים בעלי העלים, אך מחוסרי הפירות מעלים תמיהה – "היכן בגדי החג שלכם?" "היכן פריחתכם הריחנית והקסומה?" "כבר נאספו פירותיכם הברוכים מענפי העצים?" "איך נחוג יום חג בתפאורה כל כך פשוטה?"

התשובה לכך מופיעה בגמרא: "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה, ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטים מעתה" (מסכת ראש השנה י"ד, ע"א).

כלומר, התאריך נקבע לא בתחילת עונת הגשמים ואף לא בעת הפריחה או בזמן הבשלת הפרי. התאריך נקבע לאחר שנספגו הגשמים כראוי ועלה השרף בעץ. העץ נמלא לחלוחית, סם-חיים וחיוניות, והוא מוכן להוציא את פירותיו. מאותו יום מונים לו שנה חדשה. עידן חדש!

כך גם אנחנו. בתוכנו נמצאים הכלים והכוחות לפרוץ ולהשיג את רצונותינו. עלינו רק לדעת לזהות אותם וללמוד להשתמש בהם. בסדנה החדשה שלי "הנעה פנימית" נוכל לעשות זאת. נלמד לזהות בתוכנו את השורשים, את הכוחות ואת אותם מרכיבים שיעזרו לנו להתקדם הלאה ולצמוח לכל כיוון שנרצה, ומאותו רגע להתחיל לספור שנים חדשות של הצלחה וצמיחה.

אל תשכחו להשקות ולעדור את מסתרי נפשכם באהבה ואמונה ביכולתכם.

מוזמנים לעיין בבלוג שלי בכל עת, למצוא את אותם השורשים שעזרו לי להאחז ולצמוח מהקרקע גם ברגעים מאתגרים, ולפרוח בעזרתם גם כן.

יום מלא שמחה, חום ואמונה בדרך.

שלכם

דורית

מוזמנים להגיב ולשתף בחוויות שלכם ממשבי הרוח שבחוץ (וגם אלה שבפנים...).

האם חוני שכח לצאת מהמעגל?

"פעם אחת, איש אחד בעיר אחת צייר מעגל אחד.

נכנס האיש האחד למעגל האחד, וביקש מריבונו של עולם שירחם על בניו..."

זו הפתיחה לגירסה המודרנית לסיפור 'חוני המעגל' המופיע במסכת תענית בתלמוד הבבלי.

מזג האוויר הסוער מעלה תהיות לגבי אותו חוני. עומדים ומוחאים אנו כפיים בהשתאות מניצחונו הסוחף של מפלס הכינרת, לעומת זאת בעוד רגע יש להתייצב בפתח גני הילדים ובתי הספר ומחפשים אנו את אותו הגלשן שיעזור לנו לצלוח את הנהר הזורם בפתחם. אולי שכח חוני לצאת מהמעגל?

שכחנו מעט מהו שבוע שבו הגשם מופיע ברציפות.

זכור לי בילדותי כיצד היינו רצים בגשם מבית הספר. יוצרים תחנות ביניים בין בנייני הרחוב ותחנות האוטובוס, מביטים אז בגשם הנוטף, מעלים באפנו את ניחוחו. היום אם נראה אדם הולך בגשם ואפילו מטרייתו בידו נרחם על חסרונו. חסרון הרכב הממונע שישמור עליו מפני הטיפות הגדולות. אנו רגילים ליום גשום אחד בשבוע מקסימום שלושה ימים. לפתע מתייצב הגשם ואינו מרפה מספר ימים רצופים, והחזאים מגדילים לעשות ומבטיחים לנו ש"הגרוע מכל" עוד בדרך.

אותם לחשושים שנשמעים בין הקרובים לנו: "מתי יגיע הקיץ?", "מתי יעלם האפור?", "מתי יפסק כבר הגשם?" מחדדים את התחושה המתפשטת, שמזכירה לי משפט שלמדו בנותיי הקטנות בגן הילדים: "מה שיוצא אני מרוצה". אנו הגדולים נוטים יותר ויותר בשנים האחרונות לטעות ולהכריז: "מה שיוצא אני לא מרוצה". כשאין גשם שואלים אנו "למה", וכשיש גשם שואלים אנו "כמה". עלינו לבדוק את האמת הפנימית שלנו לגבי מידת הכרת הטוב שיש בתוכנו. האם אנו מסוגלים לראות את הברכה שבגשם גם אם נרטבו גרבינו חס וחלילה, אם נמחצה מכוניתנו מעץ שקרס, את הברכה לאדמת הארץ הזו, לאוויר שאנו נושמים בה, לימות, לאגמים, לצומחים, למתועשים, למזון, לחיים, להווה ולעתיד, או שאנו ממאנים לאמץ את צבע השמיים כצבע פנינו ומפנים אור מאיר לסובבים אותנו?

ענה יפה הרב שרלו על שאלה שהופנתה אליו באתר מורשת לגבי התפילה למניעת עצירת גשמים:

"לפיכך, אנו נישאר נזקקים לגשם עוד זמן רב.

לא זו בלבד, אלא שהבצורת מחד גיסא וירידת גשמים מאידך גיסא גם יוצרות תחושה של הסתר פנים וקרבת אלוקים (בהתאמה), ויש להבחין בין שמיים זועפים לשמיים מאירים פנים בירידת גשמים. על כן, אני מאוד מזדהה עם התפילה, ומתכוון בה במלוא מקומה." 

בסדרת ההרצאות "לעלות על נס" שאני מעבירה, הקהל מגלה שעם כל הקושי שחווים בזמן ההתמודדות בכל מצב, קטן כגדול, פשוט כמורכב, קשה או קשה פחות, ניתן לזכות לזהות את הארת הפנים, ולזכות להיות מרוצים גם כשקשה מעט.

מוזמנים לעיין בבלוג שלי בכל עת, לחפש את הטוב העולה על גדותיו כאותם נחלים המלאים היום בגשם המבורך, ולהתמלא מהם גם כן.

יום מלא שמחה, ציפייה והגשמה

שלכם

דורית

מוזמנים להגיב ולשתף בחוויות שלכם מטיפות הגשם הקסומות המשקות ומצמיחות את הטוב שבעולם.


 - לכתיבת תגובה

מחשבה על הסדנאות שלי...

בני בן ה – 4 חזר ביום שישי האחרון עם ספר קצר ומיוחד ביותר מגן הילדים. אני מביאה אותו כאן לפניכם: זרע של גזר / רות קראוס, קרוקט ג'ונסון, תרגם: יהודה אטלס ילד קטן טמן באדמה זרע של גזר. אימא שלו אמרה: "אני חוששת שזה לא יגדל." אבא שלו אמר: "אני חושש שזה לא יגדל." אחיו הגדול אמר: "זה לא יגדל." יום-יום הילד ניכש את העשבים שצמחו מסביב, והזליף מים על האדמה. ושום דבר לא גדל. ושום דבר לא גדל. כולם אמרו לו שזה לא יגדל. אבל הוא המשיך כל יום לנכש את העשבים מסביב ולהזליף מים על האדמה. ואז יום אחד, הגזר גדל. בדיוק כמו שהוא ידע שיקרה. * לאחר סיום קריאת השורות הקצרות אך העמוקות של ספר זה ביום שישי בסלון ביתנו, בני בן ה – 4 סיים לאכול את התפוח האדום והמתוק שהגשתי לו. הוא שלה מתוכו גרעין אחד קטן קטן. "אני הולך לשתול אותו בגינה. בטח יגדל לי עץ תפוחים גדול גדול" הוא אמר. אני שתקתי... לכל המאמינים בעצמם, לכל החולמים את חלומם, לכל המגשימים את חזונם- "גזר יפה לבריאות". אני האמנתי בעצמי. חלמתי את חלומי. ואף על פי שחליתי, הצלחתי "לקום" בחזרה והיום אני אישה בריאה, חולמת ומגשימה. מתוך הכוח הטמון בסיפור זה ומתוך הכוח שמצאתי בעצמי, היום אני מעבירה סדנאות לצמיחה והתפתחות אישית תוך שימוש באותם כלים שבהם השתמשתי בזמן המאבק במחלת הסרטן. מוזמנים להיכנס לבלוג שלי בכל עת, לחפש את הכוח הטמון, ולהצמיח יחדיו את עצמנו, סביבתנו ועולמנו. יום מלא שמחה, ציפייה והגשמה. שלכם דורית מוזמנים להגיב ולשתף בחוויות שלכם מהספר המוצלח הזה, בזרעי חלומות שטמנתם או מצאתם, שליתם או גידלתם. לכתיבת תגובה