אז מה הסיפור שלי?


לפני 11 שנים חליתי בסרטן בלוטות הלימפה.
אישה נשואה, דתייה, אם צעירה לשתי בנות קטנות בתחילת דרכה כמורה במערכת החינוך שבחרה במקצוע כי "כך כדאי". לאחר שהבראתי המשכתי במקצוע חשוב זה עם שליחותו ותמיד היו התלמידים מבקשים ממני לספר את הסיפור האישי שלי, מקשיבים היו הם אליי מרותקים וגומעים בשקיקה מילותיי, מילה אחר מילה, כך הייתי מעצימה אותם במהלך השיעורים לאורך השנים, תוך הסתכלות והתבוננות בהתמודדות שלי ושלהם גם יחד.

לפני כשנתיים החלטתי שדי לי. אני רוצה לעשות שינוי ולעזוב את מערכת החינוך.
השארתי את בני הצעיר בבית. גידלתי אותו בכיף ובהנאה ובמקביל התפתחתי עם הריון נוסף. היה זה כיף גדול וחלום שהתגשם. להביא ילדים לעולם בלי לחץ של מנהל או מערכת.

באחד מערבי הנשים שאנו מקיימים בכרמיאל התבקשתי לספר את הסיפור האישי שלי. פעמים רבות עשיתי זאת, אך הפעם  היתה הסיטואציה שונה. באותה העת הייתי בתקופה שחיפשתי לבנות קריירה שנייה ומשמעותית וחיפשתי את הדרך. התגובות של הנשים לאחר אותו הערב היו מדהימות. נשים יצרו איתי קשר וסיפרו עד כמה חיזקתי אותן ועזרתי להן בצמתים שונים בחיים.

הבנתי שזו התשובה. פיתוח עסק שיעסוק בפיתוח והעצמה של האנשים מתוך הניסיון וסיפור החיים שלי. העסק החל בהעברת הרצאות בבתי ספר שונים, ועד מהרה התפתח לאפיקים נוספים כך שהיום הוא כולל גם סדנאות לקהל הרחב וליווי אישי של מחלימות מסרטן.

מאחלת לכל אחד ואחת למצוא את הדרך שלו ואת התשובות לשאלות שלו.

יום נפלא

דורית


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לכל שאלה, תגובה או בקשה ניתן להשאיר כאן הודעה. בברכה, דורית.