יומיים לאחר יום האישה הבן לאומי ושישה ימים לאחר פורים,
אסתר המלכה עדיין מלווה אותי. משום מה משנכנס אדר כולנו משתדלים
להרבות בשמחה, וברגע שפורים עובר כולם שמחים שתוקף הציווי עבר. אך לא כך הדבר. אנחנו עדיין בחודש אדר, והציווי להרבות בשמחה עדיין תקף. איך באמת נעשה זאת? איך נוכל להמשיך ולהחזיק את אותה השמחה שליוותה אותנו בשבועיים האחרונים. לכך יש לנו 3 עצות נפלאות. הראשונה: לא לתת ליצר הרע להוביל אותנו ליאוש. גם כשטיפה אנו נופלים ברוחינו, נקבל החלטה ונעלה את עצמינו למעלה. השניה: נתחבר לקדושה, לתפילה ולתורה כי המחיים אותנו ומשמחים אותנו. והעצה השלישית: לאזן בין הרוח לחומר. לא להגזים ברוחניות בלי להתייחס לצורכי העולם הזה ומצד שני לא להימשך רק אחרי תאוות העולם הזה ולשכוח את הרוח. ואיך כל זה קשור לאסתר? אסתר היתה יתומה. אביה נפטר, כשאמא היתה בהריון איתה, ואימה נפטרה בלידתה. המהר"ל מפראג אומר שדווקא מתוך החיסרון הגדול של הבדידות וחוסר השייכות של אסתר, היא הצליחה לממש את כל כוחותיה, ולהפוך לאותה מנהיגה שהצילה את עם ישראל. החיסרון הוביל ליתרון. על כל הדברים האלה ועוד שוחחנו ביום ראשון האחרון בסלון של בטקס הפרשת חלה לרגל יום האישה הבין לאומי. אם גם אתם מעוניינים בתוכנית מרגשת ומלאת תוכן לאירוע שלכם, אל תהססו ליצור איתי קשר.
יום נפלא
דורית שמיאן – טקסי הפרשת חלה לאירועים.
052-8205908
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לכל שאלה, תגובה או בקשה ניתן להשאיר כאן הודעה. בברכה, דורית.